יום שני, 22 בדצמבר 2014

פנויה לנס- חנוכה/מגזין "אדרבה"


האוויר הקר שורף לי בריאות, שלוליות מים מתיזות עד הברכיים, אבל לי לא אכפת, העיקר שהצלחתי לחטוף עוד בוקר שאני קמה עם השמש, לפעמים קצת לפניה ורצה...




חיוך עולה בי במחשבה שזו השעה היחידה שאני רק – רצה.
לא לאן שהוא לא למישהו לא לאיפה שהוא.
רק - רצה...
הרי מרגע שאכנס הביתה לא אפסיק לרוץ- למישהו, לאן שהוא לאיפה שהוא, 
ואז האוויר יהיה בדיוק בטמפרטורה הנוחה,
והרצפה לא תהיה בוצית ועננים בצורות מצחיקות לא ידברו איתי וקרני שמש לא ילטפו את הנוף בזרקורים אלוהיים. הנשימה שורפת ואני מאטה להליכה,
מסעודה שכנה מהמושב הקרוב יוצאת לזרוק שקית אשפה ומחייכת אלי "כל בוקר את הולכת? אני רוצה ללכת איתך"...אנחנו מתחילות לדבר על הדברים הכי יפים בעולם, אבל הסנדוויצ'ים קוראים לי ואני מסכמת איתה שמחר אדפוק אצלה לפני ההליכה, מסעודה עברה את גיל שמונים ואם נצליח ללכת עד הצומת זה יהיה נס. אבל בשעה הזאת כשהשמש עוד משאירה פינות חשוכות יש הרבה מקום לניסים.

פעם, רשימת ה-מל"ה הייתה מעירה אותי כל בוקר.  מל"ה.-זה "מה לעשות היום" ובגלל שזה תמיד מלללא.....ככה אני קוראת לה. ושונאת אותה. שונאת אותה על בסיס יומי- וזה  מעולם לא מנע ממנה להופיע לי מול הפרצוף כל בוקר- ברגע שהייתי פותחת עין, עוד לפני שאני סגורה על עצמי איזה יום היום צצה הרשימה כמו  פרסומת טורדנית במייל- קופצת מול הפנים ומתחילה להקריא לי את תוכניות יום שלישי- "לקחת ילדים, להחזיר ילדים, לשלוח מיילים, לרקוח קרמים, לענות ללקוחות, לקנות גרביים לבנות, להכין ארוחות . אה, ושיהיה בריא אם אפשר. ועם הרבה אהבה- כי אוכל עושים באהבה או לא עושים בכלל" ממלמלת בתוכי הרשימה המייסרת .
ובוקר אחד, כשקמתי לקטנה עוד לפני השמש- קלטתי שהיא לא שם. התבהר לי פתאום שגם למחשבות- יש שעות עבודה! ואם שומרים על מוח נקי ולא מרשים לשכל להתעורר עדין- גברת המ"לה נוחרת לה בשלווה...
וככה בשקט בשקט ה"בשקט" הראשון הוא כדי שהילדים לא יתעוררו.
וה"בשקט" השני הוא כדי שהשכל והרשימה ימשיכו לישון. התחלתי להתעורר כשחשוך בחוץ.
כשהעולם מריח מטל טרי, והשלוליות צלולות כלכך שאפשר לראות בהם עוד עננים מהלילה, כשעדין קר וציפורים ראשונות רק מתחילות להרהר לאן יעופו ואת מי יבקרו היום, ואיזה שיר ישירו בדרך. ומצאתי שעה שלמה מחוץ לזמן ומקום. החלומות של כל הישנים עוד צוחקים או בוכים, או מתגעגעים לימים שלא היו לאף אחד רשימות חשובות. לטאות יוצאות לתפוס מקום טוב להשתזף עליו היום. ואני, רצה. קצת. בעדינות. יותר מרחפת. מחכה לשניה הזאת ששני הרגליים באוויר-
יש רגע כזה, כשרצים- שרגל ימין באה להחליף את רגל שמאל- בדיוק באמצע הצעד, בלי שאף אחד ישים לב- הם מרחפות לחלקיק שניה- כשרצים הרגליים יותר באוויר מאשר נוגעות בכביש. ואם הייתי יותר מדעית ונאמנה לאמת היה צריך לומר שיצאתי לרחיפה קלה, ובין לבין הרגלים שיפשפו קצת את הכביש.
ובשעה הזאת עדין חצי חושך וקצת אור-
ורק ציפורים וזקנים מתעוררים בה, כי הם יודעים שהשעה הזאת פנויה לניסים, ואפשר לעוף בה, ואפשר לשכוח מי אתה ואפשר להמשיך לרוץ דרך השדות ולא לחזור לעולם, או לפחות עד שהשמש תזרח...
ואז הכל חוזר למקומו- ומה שיש זה רק מה שרואים. וניסים זה משהו שאוהבים להתפלל עליו, אבל לא אוהבים לפנות לו מקום.  עובדה שלכולנו יש רשימת מל"ה כל יום, ועם יד על הלב, מי מכם  רשם פעם ברשימה- פנוי לנס?!
מישהו פינה את עצמו בין שתיים לארבע לנס?! צפוף לנו בראש, ובחיים. וניסים הם עדינים כאלה, הם לא נדחפים סתם ככה לרשימות צפופות, ניסים מחפשים מקום שקט, רפוי ,מיואש ונעים לנוח בו- ממש כמו ציפורים. למסעודה יש מקום כזה, המטפחת שלה חצי קשורה ומאחורה פלומת שיער לבן כמו קן ציפורים קטן ומזמין. ואני בטוחה שניסים אוהבים לעוף בעדינות ולנחות עליה. אני רואה על הפנים שלה שהיא לא באמת בודדה, שהבית הקטנטן פיצפון שלה מארח המון ניסים. נס הוא הבלחה לא צפויה, מעל לטבע, מעבר לחשבונות תוכניות ואפשרויות שהמוח הקטן והמצומצם שלנו מגיע אליהם. ושעת הבוקר הזאת אפופה ניסים-
  בתוך השחר הזה אני שותה קצת אפלוליות קרה ומכניסה עוד קצת לכיסים, ומבטיחה לעצמי להשתדל היום לדעת פחות, לוותר יותר- על התוכניות, על השליטה, על הסדר והאחיזה- ולהרשות לנס הקטן שמעופף מעל ראשי לנחות עלי בשקט באמצע היום.
ולפעמים באותיות קטנות, ממש קטנטנות אני מוסיפה לרשימה- פנויה לנס.
אסתר לחמן- www.habosem.com


4 תגובות:

  1. איזה מקסים! איפה אפשר לקרוא את הרשימות שלך??
    תודה, נוגע ללב ומזכיר מה באמת חשוב
    אילה

    השבמחק
    תשובות
    1. היי אילה- אני כותבת לכמה מגזינים ומעלה לבלוג מידי פעם...
      תוכלי לקרוא ב"פנימה"-מגזין לנשים, "כביש אחד" "המעבדה" "אדרבה" ובבלוג... ותודה:) לא מובן מאליו לזכור מה באמת חשוב:)

      מחק
  2. כותבת מהמם,
    מה עם ספר?!
    איך נרשמים לעידכון מהבלוג? אני רואה רק בפייסבוק?
    nava gilboa@gmail.com

    השבמחק
    תשובות
    1. היי נאווה-(?) האמת- אין לי מושג...בטוחה שיש דרך להרשם למעקב
      אחרי פוסטים חדשים, אבל אני לא יודעת איך- אם תגלי שתפי אותנו?
      הספר ממש בדרך....

      מחק