יום שלישי, 18 ביוני 2013

מזל טוב לי! אני בת 6.....

אי-מהות, בתוך החיים...
בס"ד

לידה מחדש 

מזל טוב לי! אני בת שש...
לפני שש שנים בדיוק, הלילה, ילדתי את הבכור שלנו,
בני בכורי בלידת בית מופלאה במיוחד.

לפני שש שנים נולדתי שוב כאמא. אני יודעת, זה כביכול לא ממש קשור לבלוג "מרקחת-בית" אבל מכאן הכל התחיל: הבית, המרקחת, אני. כשנולדתי כאם, התעוררתי בעצם אל תוך החיים.

אחרי ארבע לידות בית. ( כן רק בית, וכן, כולם שלי. לא, לא התבלבלתי, הבכור בן שש.לא, הקטנה לא מאומצת, סתם שמנמנה)

שש שנים, שהילדים הללו מגדלים ומגדילים אותי להיות אמא. להתרחב מעבר, להמתח לגבולות שלא הכרתי, להרפות לתוך החיים עצמם, ולסמוך. לאפשר למשהו גדול יותר לעבור דרכי. להניח את "עצמי" בצד לרגע, ולגלות שזה בדיוק הפוך.

תוהה מה יש בסזיפיות המופלאה, המלאה, החיה הזו?
"קשה כחמה ברה כלבנה" (שיר השירים), מרגישה שעם כל מה שאספתי-עד לפני שש שנים,החוויות שליקטתי בחיי הקצרים והטובים, יש לומר,  כל המקומות שטיילתי בהם, חותמות בפספורט, עבודות כאלה ואחרות, מפגשים שונים ומשנים בעצם הלכתי כל השנים הללו ליד. ליד החיים. היה כיף, אבל פשוט, ליד...

זה כמו להסתובב סביב מעיין ולדמיין שהיית במעיין, נגעת, אולי אפילו טבלת רגליים, הרחת את המים, אבל נשארת ליד.
ההריונות האלו, ההפלות האלו, המתיחות , הדאגות, ליילות לבנים וליילות שחורים.וזריחות, שמפתיעות כמו שרק אור יודע להגיע, בשקט נעים וצלול, בתיזמון מדוייק.

והנה עוד תינוקת מגיעה אלי רכה וחמה,  פשוטה כמו החיים, פותחת לי שערים מעולמות שמעבר.
מביאה עוד ברכה שלא ידעתי עליה. נשיקות, צירים, חיבוק של אחרי גן, חיבוק של אחרי "נפלתי", חיבוק שאמא צריכה לפעמים.אני בתוך. לגמרי. בתוך החיים.
אז- מזל.  וטוב....
זה לא טוב, או רע. קשה או קל מתוק או מר- זה פשוט להיות במים, לצלול ולהסתכל לנביעה בעיניים. ולא להמשיך ללכת לאיטי לידם, ולדמיין שאני שוחה במעיין מים חיים.

אז- מזל. וטוב.
טוב שמישהו שם למעלה לא נתן לי להתבלבל עוד, ומשך אותי פנימה, למים חיים. מזל טוב ילד שלי, בן שש . תודה שילדת אמא.

2 תגובות:

  1. וואהו!
    6 שנים, 4 ילדים- סחטיין!
    נעים לקרוא

    השבמחק
  2. ב"ה
    היי ורד,
    חיכינו חיכינו...בכינו בכינו....
    בסוף הם הגיעו ביחד:)
    תודה!
    נעים לשמוע,
    אסתר

    השבמחק