 |
| כיכיר רבין- אימהות לא שותקות באדום |
ערב טוב אחים ואחיות, ערב טוב משפחת ישראל,
הרמקול
בחוץ נפתח, וקול נשי ומרגיע במיוחד מודיע-"צבע
אדום, צבע אדום"-
בשניה הזאת אני תמיד נאלמת דום- ולחלקיק שניה מתאחדת עם כל האימהות שקדמו לי וכל האימהות שחוות איתי את הרגע הנורא הזה-
"את מי לקחת"? עוברת לי המחשבה האחרונה שאמא רוצה שתעבור בראשה, "את
מי מהם להרים ראשון"?
לא באתי הערב לספר לכם כמה קשה לנו- את זה
כולנו יודעים.הגענו הערב בקומה זקופה לבקש את הברור והמובן שהגיע זמנו להאמר:
הגענו הערב לעמוד לצידכם- תושבי ישראל, ולהמיס
את ההגדרות והמושגים שלפעמים עלולים ליצור מחיצות, מרחק מדומה ומסך בנינו.
באנו לכאן כדי להסתכל זה לזה בעיניים -תסתכלו רגע לימינכם ולשמאלכם- ולהרגיש שאנחנו עם אחד.
"עוטף עזה" יכול להישמע חבל ארץ שונה ורחוק. אך האמת היא אחרת- המושב שלי
נמצא בדיוק שעה ורבע מהכיכר הזו, ובחרתי לגור בדרום מתוך ידיעה שלכולנו מגיעים חיים של שקט וביטחון. אנחנו עם אחד עם זכות שווה לחיים של שקט.
את הבקשה שלנו לשקט אף אחד לא יוכל לתת הערב,
את הפתרונות וודאי אין לנו.
אבל בחרנו לעשות את תפקידנו מעומק הלב בצורה הנאמנה ביותר
לילדים שלנו, ילדי הדרום-בחרנו להיות הורים
שלא שותקים מול מציאות מאיימת.
להיות אימהות ברזל כלפי חוץ, ולחזור לאימהות רכה ופגיעה מול הילדים- ולהבטיח להם: נעשה כל שביכולתנו לתת
לכם מרחב מוגן אמיתי-לא עוד ממ"ד או מיגונית. אנחנו מבקשות בתים ,יישובים מושבים וקיבוצים שיהיו מרחב חיים מוגן.
תודה גדולה לכל אחד ואחת מכם שבחר הערב לצאת
מאזור הנוחות ומשיגרת היומיום. ואם הצלחנו להגיע לכאן מכל גווני החברה הישראלית- הרי
שיש לנו דרך משותפת ללכת בה, גם אם היא ארוכה ולא נראית באופק. בואו נתאחד לא רק בזמן מלחמה או כשנחטפים לנו ילדים...
הערב הוא הזמנה לכולנו לחפש עוד ועוד מקומות
מפגש שמתעלים מעל הדעות הקדומות התגיות והדעות
הפוליטיות- אולי פתרונות פוליטיים אין לנו, אבל בקשה אנושית אימהית אחת יש- והיא- להמשיך
ולהחזיק ידיים בשרשרת ארוכה שתחילתה מטולה דרך תל אביב ועד לשדרות , נתיבות ויישובי
העוטף. ואם האחדות הזו תהיה המתנה שילדי הדרום
יתנו לעם הזה-
נדע שגם ימים שקטים ומציאות אחרת תוכל לצמוח
באדמת הדרום.
תודה...
אסתר לחמן- "אימהות לא שותקות באדום"
התרגשתי. חבל שלא הגעתי, בפעם הבאה....יישר כוח!!! והלוואי ונצליח
השבמחק